דום נשימה בשינה, או בשמו המקצועי – תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (Sleep Apnea) היא הפרעת שינה המתבטאת בהפסקת נשימה בזמן השינה. היא נגרמת מכך שבשעת השינה צונחים בסיס הלשון והחך הרך, וחוסמים את דרך מעבר האוויר. מדובר בבעיה קלינית שכיחה המצריכה התייחסות וטיפול. 

לתסמונת דום נשימה יש השפעות רבות על הגוף ובהם – נחירות, יובש בפה, יקיצות תכופות בלילה, עייפות וישנוניות בבוקר ובמהלך היום. אך לא תמיד מופיעים כל הסימפטומים. יש להסתייע בעדות של בן הזוג (אם יש) כדי להגיע לאבחנה, היות שבמקרים רבים החולה אינו מודע להפסקות הנשימה שלו.

ניתן להבחין בסימפטומים נוספים הנפוצים אצל הסובלים מדום בשינה כמו:

• עליה במשקל – להשמנהיש קשר הדוק עם דום נשימה, נמצא כי אחד מכל שלושה אנשים שסובלים מהשמנת יתר סובל גם מדום נשימה בשינה.
• ריכוז לקוי, כאבי ראש ושכחה – נמצא כי לאנשים הסובלים מדום נשימה בישנה, קיים סיכוי מוגבר למעורבות בתאונות דרכים.
• מחלות לב וכלי דם – דום נשימה בשינה מגביר את הסיכוי לחלות ביתר לחץ דם, אי ספיקה וסוכרת

במידה ואתם סובלים מאחד או יותר מהסימפטומים, יש לפנות לרופא מסומך, לבצע בדיקות ולקבל אבחנה רפואית מתאימה. במקרים רבים תופנו לביצוע בדיקת מעבדת שינה – לפי תוצאותיה ניתן לקבוע אם אדם סובל מדום נשימה בשינה.

נכון להיום אין טיפול תרופתי הפותר ביעילות את הבעיה. בהתאם למצב המטופל יוכל הרופא להמליץ על שינוי תזונתי, הפחתת במשקל, הימנעות מאלכוהול ועישון, שימוש בסד דנטלי או ביצוע ניתוח לאזור האף/ הלוע/ בסיס לשון/ הגרון .

ברוב המקרים יפנה הרופא המטפל לשימוש במכשיר הסיפאפ (CPAP), שהוכח כטיפול האפקטיבי והמומלץ ביותר לדום נשימה בשינה. מכשיר זה, בהסבר פשוט, מזרים אוויר בלחץ אל נתיבי האוויר של המטופל באופן המונע את קריסת דרכי הנשימה. כך מעברי הנשימה נשארים פתוחים, הפסקות הנשימה פוחתות משמעותית ומתאפשרת למטופל שינה רציפה שבאופן ישיר משפרת את איכות החיים.

את מכשירי הסיפאפ (CPAP) ניתן לרכוש דרך קופות החולים או דרך חברות פרטיות כגון אורקמד. קופות החולים, בהתאם לתנאי הביטוח הקבועים, מאפשרות מימון/החזר כספי חלקי מעלות המכשיר (סביב ה-75% ממחיר הרכישה).

אדם שאינו נושם טוב בשינה וחווה הפסקות נשימה יכול להיחשף לכל מיני סיכונים וסיבוכים, בניהם:

• עלייה בלחץ הדם
• נחירות
• סיכון להתפתחות של מחלות לב שונות
• סיכון לאירוע מוחי (שבץ)
• סיכוי מוגבר לתאונות דרכים (בשל עייפות וחוסר ריכוז)
• נדודי שינה
• עייפות רבה במהלך היום
• חוסר ריכוז ושכחה
• עצבנות
• ירידה בחשק המיני (ליבידו)
• דיכאון

מחקרים קובעים כי כ-6% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה.

• להשמנה קשר הדוק עם דום נשימה בשינה. נמצא כי אחד מכל שלושה אנשים שסובלים מהשמנת יתר סובל גם מדום נשימה בשינה. אם זאת, אין זה שולל את ההיתכנות של אבחון התסמונת גם אצל אנשים רזים.
• לגברים יש סיכוי גדול יותר לסבול מדום נשימה בשינה מאשר לנשים. בישראל, 4-10% מהגברים לוקים בה, בהשוואה ל-2-5% מהנשים.
• מרבית הלוקים יחלו לסבול מתופעה זו בגילאי 35-54, אם כי היא תיתכן בכל גיל, לרבות אצל ילדים. מחקרים מראים כי 60% מהאוכלוסייה לאחר גיל 65 סובלת מדום נשימה חסימתי בשינה. פעמים רבות המצב כלל אינו מאובחן – פחות מאדם אחד מתוך שלושה אשר לוקים במצב זה, מודעים למצבם.

על פי מחקרים, אחד מכל 3 גברים ואחת מכל 4 נשים נוחרים בלילה.

• תסמונת דום נשימה בשינה – משמעותה חסימת דרכי הנשימה כתוצאה מרפיון שרירים. נחירות הן בדרך כלל הסימן הראשון לדום נשימה בשינה, המאופיינת גם בפה וגרון יבשים ועייפות במהלך היום.
• צריכת אלכוהול בסמוך לשעת השינה – אלכוהול "מרגיע" ומרפה את שרירי דרכי הנשימה, מה שעלול להוביל לנחירות – גם אם אתם לא נוחרים בדרך כלל.
• עודף משקל – לאנשים רבים הסובלים מעודף משקל  ישנן רקמות גדולות וגושיות סביב הגרון והצוואר. רקמות שומניות אלו מצירות את מעבר דרכי הנשימה, דבר המוביל לנחירות.
• בעיות אף – מחיצה עקומה, צננת כרונית וגודש באף עלולים לחסום את דרכי הנשימה ולמנוע נשימה תקינה – מה שמוביל לנחירות.

טיפול במכשיר CPAP עשוי לפתור את תופעות הנחירות.

• על משתמשי CPAP לשים לב ולוודא שהמסיכה יושבת באופן מיטבי על הפנים כך שלא דולף אוויר מסביבה. במידה וקצת אוויר אכן יוצא, ניתן להדק מעט את רצועות המסיכה וליצור אטימה.
• יש להקפיד להחליף פילטר במכשיר בהתאם להוראות.
• יש לוודא שהמכשיר והצינור אינם מונחים על הרצפה – מומלץ להניח על שידה או כיסא קטן ליד המיטה וליצור בידוד מהרצפה (שלרוב קרה).

לעיתים, באזורים בהם האוויר יבש במיוחד (לדוגמא בנגב) או בעונות ספציפיות המאופיינות ביובש (לדוגמא בחורף), מתקבלת אצל המטופל תחושת יובש באזור הפה והגרון לאחר השימוש במכשיר. התופעה קשורה באופן ישיר לתנאי האוויר. במקרים הללו, ניתן באופן פשוט לחבר מעשיר לחות למכשיר ה-CPAP.

מעשיר הלחות הוא התקן שמתחבר ל-CPAP ומטרתו להעשיר את האוויר בלחות באמצעות אדים ובכך למנוע את תחושת היובש. מדובר במעין "מגירת" מים בעלת גוף חימום עם טמפרטורה מתכווננת.

מכשיר CPAP מזרים לחץ אוויר קבוע הן בשאיפה והן בנשיפה בעוד מכשיר BPAP מזרים שתי רמות של לחץ אוויר – לחץ גבוה בשלב שאיפת האוויר ולחץ נמוך במהלך הנשיפה. זהו ההבדל העיקרי בין שני המכשירים.

ניתן לקבוע כי מכשיר CPAP מיועד לסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה בעוד מכשירי BPAP מתאימים למטופלים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות אחרות. כמו כן, יש הבדל בטווח הלחצים שהמכשיר מפיק, מכשיר CPAP מציע טווח לחצים של 20-3 ס”מ/מים לעומת מכשירי BPAP המציע טווח לחצים של 35-3 ס”מ/מים.

מעשיר הלחות הוא התקן שמתחבר ל-CPAP ומטרתו להעשיר את האוויר בלחות באמצעות אדים ובכך למנוע תחושת יובש. מדובר במעין "מגירת" מים בעלת גוף חימום עם טמפרטורה מתכווננת.

ניתן בקלות לחבר את מעשיר הלחות ל-CPAP. יש תחילה למלא מים על פי ההוראות (עד לפס המסמן מקסימום) ולאחר מכן יתאפשר דרך צג המכשיר להגדיר את דרגת החום.